מתי לא מומלץ לבצע חזיתות חרסינה:
על פי מחקרים שנערכו בתחום, קיימות המלצות לא לבצע חזיתיות חרסינה בקרב מטופלים ששוחקים שיניים, מטופלים שמעשנים פייפ או מטופלים בעלי הרגלי אכילה מסוימים (פיצוחים, שבירת קרח..). במקרים אלו, עדיף לבצע ציפויים מחומר מרוכב, אשר מאפשר ביצוע תיקונים חוזרים בצורה נוחה וקלה יותר, באופן יחסי.
במקרים של מטופלים אשר נועלים שיניים להב שן מול להב שן ייתכן ויהיה צורך בהכנת במכשיר מסוג "מיגנן סגרי" או סד קשיח אשר מונח על גבי השיניים במהלך השינה או במהלך היום, ומונע מהשיניים לשחוק אחת את השנייה ולשבור את החזיתיות.
חזיתיות חרסינה בקרב מטופלים שעברו שחזורים לבנים ונשאר להם מעט מדי אמייל טבעי בו ניתן להשתמש לצורך הדבקה טובה יותר. שכן הדבקה לדנטין היא חלשה מדי ואיננה מספקת לצורך ביצוע הטיפול בצורה נכונה.
בקרב מטופלים בעלי שיניי חלב (ילדים) או שיניים אשר עברו טיפולים מרובים בכפות פלואור. במקרים אלו, אחיזת הדבק על השיניים היא חלשה מאוד, לכן נידרש להשתמש במקדחים מחוספסים יותר להגדלת שטח פני השן לצורך הדבקה טובה יותר, מה שיכול להרוס את השן.
רופאי שיניים לא ממליצים לבצע חזיתית חרסינה בודדת, שכן תמיד עלול להיווצר שוני בגוון ובשקיפות ביחס לשיניים שכנות, לכן מוטב לבצע חזיתיות לשתי שיניים לפחות, על מנת ליצור מראה סימטרי.
על כל פנים, לפני שפונים לטיפול חזיתיות חרסינה, יש לוודא שאכן טיפול הלבנת שיניים איננו מספיק. לעיתים יהיה ניתן להסתפק בהלבנה אצל הרופא.
